‫‪07/03/01‬‬

‫‪ advanced Learning‬או ‪ – eLearning‬זו השאלה !‬

‫אחת התופעות הנפוצות במחוזותינו‪ ,‬כאשר אנו נתקלים בנושא ה‪ eLearning-‬היא תופעת‬
‫ה‪ -Pilots -‬ארגונים רבים נחשפים לקיום ה‪ ,eL-‬מאתרים צורך הדרכתי אשר נראה להם‬
‫שמתאים לעשות בו שימוש ב‪ ,eL-‬בוחרים ספק טכנולוגי ומבצעים פיילוט‪.‬‬

‫הפיילוט לעיתים מצליח ( אם הוגדרו קריטריונים להצלחה‪ )...‬ולרוב המהלך נתקע בשלב‬
‫זה‪ .‬למה?‬

‫בעיקר כיוון שלא הוגדרה גישה כוללנית למכלול צרכי הלמידה והעברת הידע בארגון‪,‬‬
‫אשר יאפשרו הבנת הלמה‪ ,‬מתי והיכן יש לעשות שימוש באיזה כלים למידתיים‪.‬‬

‫הרצאתי תתחלק ל‪ 2-‬חלקים עיקריים‪:‬‬

‫‪.1‬נגדיר ונפרט את מושג ה‪ aLearning-‬או למידה מתקדמת – למידה אשר‬

‫עושה שימוש בכל מגוון השיטות ותהליכי הלמידה ‪ ,‬מבלי להתחשב באופנות‪,‬‬
‫בקבעונות היסטוריים או ביכולות המכירה של ספק זה או אחר וזאת כדי‬
‫להביא להעלאת תיפקודם של כל בעלי העניין בארגון( עובדים‪ ,‬לקוחות‪,‬‬
‫ספקים ובעלי מניות) לשם השגת מטרות הארגון‪.‬‬

‫להלן מרכיבי ה‪ aLearning-‬בחלוקה לפי מדיום ומטרות השימוש‪:‬‬

‫מדיום‬
‫ממוחשב‬ ‫קונבנציונלי‬ ‫מסגרת שימוש‬
‫לימוד‪CBT,WBT,‬‬ ‫לימוד‬ ‫ספר‪/‬חוברת‬ ‫עצמי‬
‫אסינכרוני‬ ‫עצמי‪/‬דפית‬
‫‪eMentoring‬‬ ‫‪Coaching/F2F‬‬ ‫זוגי‬
‫‪Collaboration/eMeeting‬‬ ‫‪Conference‬‬ ‫צוותי‬
‫‪Calls/video‬‬
‫‪Conference‬‬
‫‪Synchronous‬‬ ‫‪Virtual Classroom‬‬ ‫קבוצתי‬
‫‪Classroom‬‬
‫‪WebCast, Webinar‬‬ ‫‪/Video‬אסיפה‬ ‫המוני‬
‫‪conference‬‬

‫השיטות שמודגשות הן אלה שמרכיבות את ה‪ , eLearning-‬החל ‪ (eMentoring‬חניכה‬

‫באמצעות רשת האינטרנט)‪ ,‬המשך בישיבות וירטואליות‪ ,‬דרך כיתות וירטואליות( בישדור‬
 ‫חי או מוקלט) וכלה באירועי ענק(‪ Webinar‬ו ‪ .) WebCast‬אלה אירועים שבהם‬
‫מעורבים לימוד‪ ,‬העברת ידע ותקשורת פנים ארגונית‪.‬‬

‫בנוסף לכך‪ ,‬קיימות כל שאר השיטות ה"הישנות והטובות"‪ ,‬החל בדפית‪ ,‬בספר ‪ ,‬דרך‬
‫הכיתה הקונבנציונלית ועד לאירועים המוניים‪.‬‬

‫רק ע'י התייחסות לכל מגוון שיטות הלמידה נוכל להיות בטוחים שאנו נעשה שימוש‬
‫במתאימה ביותר‪.‬‬

‫‪.2‬ועכשיו ‪ ,‬לאחר שהרחבנו מאד את היריעה ‪ ,‬בואו וניגש לתהליך הבחירה‪ -‬את‬
‫זאת נעשה באמצעות כלי שמימדיו הם‪:‬‬

‫‪‬שימושים‪:‬‬

‫השימושים מתחלקים ל‪ : 3-‬מאפייני הארגון‪ ,‬הלומדים וחומר הלימוד‪.‬‬

‫להלן פירוט של מרכיבי כל שימוש‪:‬‬

‫‪ -‬הארגון ( פיזור גיאוגרפי‪ ,‬תקציב‪,‬תמיכה ניהולית לשחרור לומדים‪,‬‬

‫תמיכה ניהולית להעמדת מומחי תוכן לרשות הלמידה‪ ,‬רמה טכנולוגית‪,‬בשלות‬
‫טכנולוגית‪ -‬האם יש יוזמות אינטרנטיות אחרות בארגון)‪,‬תמיכת אנשי ‪,IT‬רמת‬
‫תקשורת‪,‬רמת תוכנה‪,‬סגנון למידה בארגון‪,‬חפצים להפוך פעילות הלמידה למרכז‬
‫רווח?)‬
‫‪ -‬הלומדים ( עובדי הארגון‪ ,‬ספקים ‪ ,‬לקוחות‪ ,‬מוטיבציה‪,‬כמות‪,‬רמת‬
‫הומוגניות בידע‪,‬רמת מומחיות במערכות ממוכנות ‪ ,‬ריבוי שפות)‬
‫‪ -‬חומר הלימוד(מורכבות‪,‬בסיסי‪/‬מתקדם‪,‬קצב השתנות‪,‬קיום חומר‬
‫מהמדף‪,‬דחיפות הלימוד‪ ,Time 2 Knowledge -‬חומר אובייקטיבי או‬
‫סובייקטיבי‪,‬הסמכה‬

‫כל שימוש בנוי מתת קבוצות‪ .‬למשל‪ ,‬הפיזור הגיאוגרפי‪ ,‬כמאפיין ארגוני‬
‫יתחלק מצד אחד לארגונים שמרוכזים במבנה אחד ועד לכאלה המפוזרים בכל‬
‫רחבי העולם‪ .‬בין שתי קצוות אלה יש לנו דרגות ביניים‪ .‬הלומדים יכולים‬
‫להיות ‪ familiar‬עם מערכות ממוכנות או בורים בנושאים אלה‪.‬‬

‫‪‬שיטות הלמידה ‪:‬‬

‫כמוגדר בטבלה שלעיל‪ ,‬החל בדפית וכלה באירועים המוניים באמצעות‬

‫האינטרנט‪.‬‬
‫הכלי שישמש לנו לבחירה את שיטת הלימוד כולל ‪ ,‬כאמור מחד את מגוון השימושים בתוך‬
‫הארגון ומאידך שיטות הלמידה‪.‬‬

‫חשוב לציין ‪ ,‬שהבחירה יכולה להתייחס לשני מימדי בחירה שונים‪:‬‬

‫‪ .1‬קטגוריזציה של כלל הארגון – מעבר לצרכים ספציפיים וזאת כדי לקבל תמונה כוללת‬
‫לגבי איזה שיטות נעדיף בהן להשתמש בארגון זה‪.‬‬

‫‪ .2‬בהתייחס לצורך למידתי מסויים בארגון( לדוגמא‪ :‬הטמעת מערכת ‪ ,ERP‬הדרכת אנשי‬
‫המכירות המוצר חדש או לימוד טופס הערכה חדש)‪ .‬במקרה זה ה ‪ -output‬של הטבלה‬
‫יצביע על השיטה‪/‬מגוון השיטות המתאימות ביותר לצורך זה‪.‬‬

‫בתוך הטבלה ירשמו ציונים מ‪ +3-‬ועד ‪ , -3‬בהתאם להתאמת שיטת לימוד מסויימת לצורך‬
‫למידתי ספציפי בארגון המדובר‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬אנו יכולים להתייחס לכלי הן איכותית והן כמותית‪ :‬איכותית‪ ,‬נוכל במבט אחד‬
‫לראות מה נקודות החוזק והחולשה של השיטות השונות וכמותית לסכם את הטבלה מעבר‬
‫לשיטות וכך לראות איזה מהן היא המתאימה ביותר‪.‬‬

‫בכל מקרה נוכל להגיע להחלטה נבונה יותר תוך לקיחת מעלול הגורמים המשפיעים‬
‫בחשבון‪.‬‬