‫‪‬‬

‫שמות הפעולה‪ :‬כל מה שצריך לבגרות בלשון‪ ,‬ועוד‬

‫הרבה יותר‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫שמות הפעולה בשפה העברית הם אחד מן הסוגים המסקרנים ביותר של מילים שבנמצא‪ .‬הצורך‬
‫בהם מעורפל מלכתחילה‪ ,‬וברוב מכריע של המקרים ניתן להסתדר בלעדיהם‪ .‬עם זאת הם צצים‬
‫בשפה כפטריות אחר הגשם‪ ,‬ואפילו מפיצים‪ ,‬שלא בצדק‪ ,‬הילה של משלב גבוה‪ .‬הנוכחות של‬
‫שמות הפעולה בבגרות בלשון גבוהה בהרבה מאשר האחוז שלהם באוכלוסיית המילים‪ ,‬ומצד‬
‫שני זהו אחד הנושאים שתלמידים מתקשים להתמודד איתם יותר מכל‪.‬‬
‫במאמר זה נסביר קודם כל מה הם שמות פעולה‪ ,‬ונציג את כל מה שנדרשים תלמידי ישראל לדעת‬
‫עליהם לקראת הבגרות בלשון‪.‬‬
‫לאחר מכן נעקוב אחר ההיסטוריה המרתקת של שמות הפעולה ונעמוד על הבעיות שהם באו‬
‫לפתור‪ .‬לא נחמיץ את ההזדמנות להשמיץ אותם מעומק הלב‪ ,‬ונקנח במדריך מהיר לשימוש נכון‬
‫בהם (ספוילר‪ :‬כמה שפחות)‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫תוכן עניינים‬

‫מה זה שם פעולה? כל מה שצריך לדעת לבגרות‬

‫‪ESC‬‬
‫שמות פעולה – כשמם כן הם‪ :‬השמות של הפעולות‪ .‬ניקח למשל את המשפט‪ :‬יורם הלך‬
‫שימו‬ ‫במרחב‪.‬‬
‫גבוהה‬ ‫ספיהרגליו ונעניגודיות‬
‫אדם שהניע את‬ ‫לנו סיפור על‬
‫מונוכרום‬ ‫ביטולמספר‬
‫הבהובים‬ ‫הפועל הלך‬ ‫ניווטהזה‬
‫מקלדת‬ ‫לירושלים‪ .‬במשפט‬
‫סגירה‬

‫לב – זה סיפור‪ ,‬לא חפץ‪ .‬אבל אם נשאל‪ :‬איזו פעולה ביצע יורם? איך קוראים לפעולה הזאת?‬
‫התשובה תהיה שהוא ביצע פעולה של הליכה‪ .‬זהו שם פעולה‪.‬‬
‫תיאור קבוע‬ ‫הצגת תיאור‬ ‫הדגשת קישורים‬ ‫הדגשת כותרות‬ ‫היפוך צבעים‬ ‫שחור צהוב‬

‫כמעט לכל פועל יש שם פעולה משלו‪ :‬אכל – ביצע פעולת אכילה‪ .‬דיבר – ביצע פעולת דיבור‪.‬‬
‫גדול שלכל‬
‫מסתבר‬‫סמן‬
‫מסךמזאת‪,‬‬ ‫הקטנת‬
‫יתרה‬ ‫הגדלת מסך‬
‫הסתכלות‪.‬‬ ‫גופן ביצע פעולת‬ ‫הקטנת‬
‫הסתכל –‬ ‫הגדלת גופן‬
‫הברחה‪.‬‬ ‫קריא ביצע פעולת‬ ‫גופן‬
‫הבריח –‬
‫בניין יש סט משקלים ייחודי של שמות פעולה המתאימים לו‪ ,‬וגם דומים לו במאפייניהם‪.‬‬
‫מצב קריאה‬ ‫סמן שחור‬

‫בקווים כלליים‪ ,‬הטבלה דלהלן נכונה עבור רוב הפעלים בשפה העברית‪:‬‬
‫מופעל על ידי‬ ‫דיווח הפרה‬ ‫הצהרת נגישות‬ ‫איפוס הגדרות‬

‫הטבלה ממחישה את הקשר העז המתקיים בין שמות הפעולה לפעלים (אם מציק לכם חסרונם‬
‫של שמות פעולה לבניינים פועל והופעל‪ ,‬קראו על כך במאמר‪ :‬סיווג שם פועל ושם פעולה לפי‬
‫בניינים‪ :‬איך *בדיוק* זה עובד)‪ .‬ואומנם הקשר הוא עקבי ותקף‪ ,‬אם כי לא במאת האחוזים‪.‬‬

‫‪ESC‬‬
‫כפי שתראו בהמשך‪ ,‬לטבלה הזאת יש חשיבות רבה לתלמיד בבגרות‪ .‬על כן אני ממליץ לתלמידיי‬
‫לשנן אותה באמצעות השיר הבא‪ ,‬במנגינת "שלום עליכם" המסורתית‪:‬‬

‫שיר | משקלי שמות הפעולה ‪ -‬שבעת הבניינים‬

‫מופעל על ידי‬

‫המילים הן‪ :‬קל קטילה‪ .‬פיעל קיטול וקטלה‪ .‬הפעיל הקטל והקטלה‪ .‬נפעל היקטלות‪ .‬התפעל‬
‫התקטלות‪ .‬ואלה שמות הפעולה‪.‬‬

‫איך יודעים מהו שם הפעולה של פועל נתון?‬

‫התבנית הבסיסית שבאמצעותה ניתן לגזור מפועל את שם הפעולה שלו ולהיפך היא‪:‬‬
‫הוא [פועל בעבר] = הוא ביצע פעולת [שם פעולה]‪.‬‬
‫למשל‪ :‬הוא קפץ = הוא ביצע פעולת קפיצה‪.‬‬

‫אתם מוזמנים להשלים בעצמכם‪:‬‬

‫שם הפעולה של חיבר‪___________ :‬‬
‫שם הפעולה של הצליח‪___________ :‬‬
‫שם הפעולה של גנב‪___________ :‬‬
‫שם הפעולה של רץ‪_____________ :‬‬
‫שם הפעולה של התפטר‪___________ :‬‬
‫שם הפעולה של פספס‪___________ :‬‬
‫‪ESC‬‬
 ‫שם הפעולה של הכין‪___________ :‬‬
‫שם הפעולה של נזכר‪____________ :‬‬

‫יתרונות השימוש בשם פעולה‬

‫במקרים רבים ניתן (וכפי שנראה בהמשך‪ ,‬גם רצוי) לוותר על השימוש בשמות פעולה‪ .‬פעלים‬
‫יעשו את העבודה טוב יותר וברור יותר‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬שמות הפעולה הם שימושיים כאשר אנחנו מעוניינים לעמעם את המסר‪ .‬למשל‪,‬‬
‫כשרןצים להימנע מהאשמה ישירה של מישהו במשהו‪ .‬המשפט "את מזלזלת בי" הוא משפט‬
‫ישיר ובוטה‪ .‬משפט רך יותר הוא "יש כאן זלזול"‪.‬‬
‫יש קטע נחמד של הסטנדאפיסט אורי חזקיה שממחיש היטב את ההבדל בין "לא הבנת"‬
‫מופעל על ידי‬ ‫ל"הייתה אי הבנה"‪  :‬‬

‫אורי חזקיה ‪ -‬הופה לא קרה כלום | ספיישל סטנדאפ ‪2022‬‬

‫איך מזהים שמות פעולה בתוך טקסט נתון?‬

‫יש שתי דרכים לאתר שמות פעולה בתוך טקסט‪ :‬דרך הבערך‪ ,‬ודרך המשקלים‪.‬‬

‫‪ .1‬דרך ה"בערך" לאיתור שמות פעולה בתוך טקסט‬

‫מחפשים מילים שניתן להוסיף לפניהם את המילה "פעולת"‪ .‬קחו לדוגמה את המשפט הזה‪:‬‬
‫‪ESC‬‬ ‫המנכ"ל הורה לעצור את הפרסום של המוצר החדש‪.‬‬
 ‫לפני המילה "הפרסום" ניתן להוסיף את המילה "פעולת"‪:‬‬
‫המנכ"ל הורה לעצור את פעולת הפרסום של המוצר החדש‪.‬‬
‫זה אומר שהמילה "פרסום" המופיעה לאחר המילה "פעולת" הפיקטיבית שהצבנו‪ ,‬היא שם‬
‫פעולה‪.‬‬

‫היתרון הגדול של הדרך הזאת הוא שהיא פשוטה לביצוע‪ .‬החיסרון – שהיא לא מדויקת כלל‬
‫ומעלה ברשתה ‪ 75%‬משמות הפעולה במקרה הטוב‪.‬‬
‫התבוננו למשל במשפט הבא‪:‬‬
‫החוקר הזה אינו מהימן‪ ,‬והוא עלול לסלף נתונים כדי להוכיח את השערותיו‪ .‬כמו כן יש לו נטייה‬
‫לבריונות כלפי אלו שאינם מסכימים עם דרך חשיבתו‪.‬‬
‫מופעל על ידי‬
‫הנקודה היחידה במשפט שבה‪ ,‬אולי‪ ,‬ניתן להציב את המילה "פעולת" היא לפני המילה‬
‫"בריונות"‪ :‬יש לו נטייה לפעולות בריונות‪ .‬כמה אירוני‪ ,‬שדווקא "בריונות" אינה שם פעולה‬
‫כלל ועיקר‪ ,‬בעוד ששלושה שמות פעולה אמיתיים מסתובבים במשפט הזה חופשיים באין פוצה‬
‫פה ומצפצף‪.‬‬
‫זוהי שיטה טובה למתחילים‪ .‬לא יותר מכך‪.‬‬

‫‪ .2‬דרך המשקלים לזיהוי שמות פעולה בתוך טקסט‬

‫בדרך הזו‪ ,‬עלינו להכיר את משקלי שמות הפעולה היטב‪ ,‬ולאתר בטקסט הנתון מילים במשקלים‬
‫האלה‪.‬‬
‫זה ידרוש מאיתנו עבודת נמלים של העברת כל שם עצם במשפט לצורת היסוד שלו‪ ,‬ואז בחינה‬
‫של המשקל שלה‪ .‬התהליך הוא מעט מורכב בפעמים הראשונות‪ ,‬אבל בתוך מספר תרגולים‬
‫העניין נעשה זורם‪.‬‬

‫ניקח לדוגמה את המשפט שהכשיל אותנו קודם‪:‬‬

‫החוקר הזה אינו מהימן‪ ,‬והוא עלול לסלף נתונים כדי להוכיח את השערותיו‪ .‬כמו כן יש לו נטייה‬
‫לבריונות כלפי אלו שאינם מסכימים עם דרך חשיבתו‪.‬‬

‫נעבור על שמות העצם במשפט‪ ,‬ונחפש כאלה הנוטים במשקלי קטילה‪ ,‬קיטול קטלה‪ ,‬הקטל‪,‬‬
‫הקטלה‪ ,‬היקטלות והתקטלות‪.‬‬
‫‪ESC‬‬
 ‫המילים שיעלו בחכתנו הפעם הן‪:‬‬
‫השערת = השערה = הקטלה‪.‬‬
‫נטייה = קטילה‪.‬‬
‫חשיבתו = חשיבה = קטילה‪.‬‬
‫הפעם בריונות תישאר בחוץ‪ ,‬שכן היא איננה נוטה בשום משקל שם פעולה הידוע למדע‪ .‬‬

‫דרך זו לאיתור שמות פעולה בטקסט מומלצת הרבה יותר בשל הדיוק הרב שלה‪ ,‬ולמעשה בוחני‬
‫הבגרות מצפים שתלמידים ישלטו בה‪ .‬החיסרון שלה הוא כמובן שהיא דורשת מאיתנו לזכור את‬
‫משקלי שמות הפעולה וגם לשלוט בזיהוי משקלים בכלל‪.‬‬

‫מופעל על ידי‬
‫איך מזהים בניין של שם פעולה?‬
‫גם כאן‪ ,‬יש שתי דרכים לזהות את בניינו של שם פעולה נתון‪ .‬אלו צאצאיות של אותן שתי דרכים‬
‫שהזכרנו קודם – דרך הבערך‪ ,‬ודרך המשקלים‪.‬‬

‫‪ .1‬דרך הבערך לזיהוי בניין של שם פעולה‬

‫לפי דרך זו מזהים בניין של שם פעולה בדיוק כפי שמזהים בניין של פועל‪ .‬אומנם יש כמה דרכים‬
‫לזהות בניין של פועל רגיל‪ ,‬אבל לצורך ההדגמה נתמקד בפשוטה ומוכרת מביניהן – עבר נסתר‪.‬‬
‫ניקח למשל את המשפט דלעיל‪:‬‬
‫המנכ"ל הורה לעצור את פרסום המוצר החדש‪.‬‬

‫שם הפעולה כאן הוא "פרסום"‪.‬‬

‫הבה נשלים את המשוואה‪ :‬הוא ביצע פרסום = הוא פרסם‪.‬‬
‫פרסם = פיעל (זהו הבניין הדומה ביותר לצורת העבר נסתר)‪.‬‬

‫דרך הבערך היא נוחה מאוד ואינה דורשת שום ידע נוסף‪ .‬הבעיה היא שהיא אינה מדויקת‪,‬‬
‫ובשנים האחרונות בחינות הבגרות עשו להן מנהג להכניס בכל בחינה לפחות שם פעולה אחד‬
‫שלגביו השיטה הזאת לא עובדת‪.‬‬

‫דוגמה למקרה שבו דרך הבערך כושלת הוא – שוב – המשפט המכשיל דלעיל‪:‬‬
‫החוקר הזה אינו מהימן‪ ,‬והוא עלול לסלף נתונים כדי להוכיח את השערותיו‪ .‬כמו כן יש לו נטייה‬
‫לבריונות כלפי אלו שאינם מסכימים עם דרך חשיבתו‪.‬‬
‫‪ESC‬‬
 ‫המילים השערותיו‪ ,‬נטייה וחשיבתו הן שמות פעולה‪.‬‬
‫לפי דרך הבערך‪ ,‬בנייני שמות הפעולה שבמשפט הם‪:‬‬
‫השערותיו‪ :‬הוא ביצע השערה – הוא שיער = פיעל‪.‬‬
‫נטייה‪ :‬הוא ביצע נטייה – הוא נטה = קל‪.‬‬
‫חשיבתו‪ :‬הוא ביצע חשיבה = הוא חשב = קל‪.‬‬

‫דא עקא‪ ,‬שלאמיתו של דבר בניין שם הפעולה של המילה השערה הוא הפעיל ולא פיעל‪.‬‬

‫‪ .2‬דרך המשקלים לזיהוי בניין של שם פעולה‬

‫הדרך המומלצת יותר לזהות את הבניין של שמות פעולה היא להתבונן במשקלים שלהם‪ ,‬ולזכור‬
‫מופעל על ידי‬ ‫את הטבלה‪:‬‬

‫לפי זה‪ ,‬המילה "השערה" שקודם פיצחנו כבת לבניין פיעל‪ ,‬שייכת למעשה לבניין הפעיל‪ .‬זאת‬
‫מפני שהמילה השערה נוטה במשקל הקטלה‪ ,‬והקטלה היא שפחתו הנרצעת של בניין הפעיל‪.‬‬

‫סתירה בין הבניין של הפועל לבניין המשקל של שם הפעולה‬

‫‪ESC‬‬
‫מסיבה כלשהי בחינות הבגרות אוהבות לחטט בדיוק בפער הזה‪ ,‬שקיים לעתים בין בניין שם‬
‫הפעולה לבניין הפועל שלו‪ .‬שאלת בגרות שחוזרת על עצמה בכל בחינת בגרות בלשון בשנים‬
‫האחרונות היא שאלה בסגנון הזה‪:‬‬

‫זהה את הצמד שבו הפועל ושם הפעולה שלו אינם שייכים לאותו בניין‪:‬‬
‫פלש – פלישה‬
‫שיער – השערה‬
‫התנצל – התנצלות‬
‫זיהה – זיהוי‬

‫מופעל על ידי‬
‫לזהות את הבניין‬ ‫כאן התלמידים נדרשים לנתח את הבניין של הפועל בדרכים הרגילות‪ ,‬אבל כדי‬
‫של שם הפעולה אין להם ברירה אלא לגלות קודם את המשקל שלו ולהציב אותו בטבלת שמות‬
‫הפעולה ובנייניהם‪.‬‬

‫שמות פעולה המתפקדים כשמות עצם‬

‫כפי שנראה בהמשך‪ ,‬לשמות פעולה רבים יש יותר ממשמעות אחת‪ .‬המשמעות הבסיסית היא‬
‫שם פעולה‪ ,‬אבל עם השנים עשוי שם הפעולה לצבור לו משמעויות נוספות‪ ,‬של שמות עצם‬
‫רגילים‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬ישיבה‪ .‬המשמעות הבסיסית של שם הפעולה הזה היא פעולת ישיבה‪ ,‬אבל כבר אצל‬
‫חז"ל שימשה המילה ישיבה גם במשמעות של מקום או קבוצה שבהם לומדים תורה ("זקן ויושב‬
‫בישיבה")‪.‬‬
‫דוגמה נוספת‪ :‬אריזה‪ .‬המשמעות המקורית היא פעולת האריזה‪ ,‬אבל כיום נקראת כך גם עטיפת‬
‫ההגנה החיצונית של חפצים שנרכשים או נשלחים‪.‬‬

‫לעיתים נדרשים בבגרות לזהות אם מילה מסוימת הנוטה במשקלי שמות פעולה היא שם פעולה‬
‫גם במשמעותה‪ .‬השכל הישר יענה את התשובה‪.‬‬

‫שמות הפעולה – סקירת עומק‪ :‬היסטוריה‪ ,‬מהות‪,‬‬

‫ושימושים‬
‫‪ESC‬‬
 ‫זהו‪ .‬זה כל מה שצריך לדעת על שמות פעולה לקראת הבגרות בלשון‪.‬‬
‫מבחינת הטכניקה‪ ,‬אני מקווה שהסברתי הכול‪( .‬אם לא‪ ,‬אתם מוזמנים לשאול מה שתרצו‬
‫בתגובה למאמר)‪ .‬עכשיו הגיע הזמן לחפירות העומק‪ .‬זהו המקום שבו תלמידי התיכון ופרחי‬
‫העברית חוזרים הביתה לאימא‪ ,‬ומשאירים את המורים המנוסים ללשון ואת אבירי הבלשנות‬
‫ללילה ארוך של תצפית מסוכנת על עמק הפוחלצים הענק של השפה העברית‪ :‬עמק שמות‬
‫הפעולה‪ .‬‬

‫הפעלים‪ :‬הייחוס המפואר של שמות הפעולה‬

‫אי אפשר להבין את שמות הפעולה כראוי מבלי להעיף מבט בכור מחצבתם – הפעלים‪ .‬לשאלות‬
‫כאןידינסתפק רק‬ ‫מה זה פועל ולמבנה מערכת הפועל בשפה העברית הקדשתי מאמר שלם;‬
‫מופעל על‬
‫בכותרות‪ :‬הפועל הוא חלק דיבור נהדר‪ ,‬שהמוח האנושי עובד איתו מהר ובקלות‪ .‬פעלים אינם‬
‫דורשים מהמוח שום "זמן עיבוד" או "זמן טעינה"‪ .‬הם מּוָבִנים לו הכי מהר שאפשר‪ ,‬כמו אתר‬
‫אינטרנט שפשוט טס‪ .‬גם ילדים קטנים מאוד קולטים פעלים בקלות – בקיצור‪ ,‬הפועל הוא יסוד‬
‫מקסים בשפה‪.‬‬

‫גם זיהוי פעלים בתוך משפט נתון אינו מלאכה קשה מידיי עבור דובר העברית‪ .‬בכל השפות‬
‫הפעלים זוהרים במשפט כמו הירח בלילה צלול‪ ,‬ובשפה העברית אפילו יותר מפני שהפעלים‬
‫זוכים בה לסט תבניות ייחודי משלהם‪ ,‬מה שנקרא בעגה המקצועית "שבעת הבניינים"‪.‬‬
‫הבניינים הם עולם מסודר והגיוני מאוד‪ ,‬בעל עקביות פנימית גבוהה ביותר – הרבה יותר מן‬
‫העקביות הקיימת בעולם שמות העצם‪.‬‬

‫מעבר לכך‪ ,‬הפעלים בעברית הם פצצת מידע מהלכת‪ :‬פועל אחד בעברית מכיל ארבעה נתונים‬
‫לפחות‪ :‬שורש‪ ,‬בניין‪ ,‬גוף וזמן‪ .‬שורש ותבנית יש לרוב המילים בעברית‪ ,‬אבל הזמן הוא מאפיין‬
‫ייחודי לפועל‪ .‬פועל חייב להיות ממוקם היכנשהו על ציר הזמן – לא ניתן להציג פועל מבלי‬
‫להתייחס לשאלה מתי הוא אירע‪ ,‬בעבר‪ ,‬בהווה‪ ,‬בעתיד‪ ,‬ושמא אנחנו רק מבקשים ממישהו‬
‫שיבצע אותו‪.‬‬

‫בקיצור‪ ,‬פעלים הם הלב הפועם ותמצית העסיס של השפה‪ .‬כשמעמידים אותם ליד בני מעיהם‪,‬‬
‫שמות הפעולה‪ ,‬זה לצד זה – אי אפשר לחוש אלא אכזבה עמוקה‪.‬‬

‫‪ESC‬‬ ‫ההיסטוריה של שמות הפעולה‬

 ‫שמות פעולה הם לכאורה – באופן די גורף – התפתחויות מאוחרות בשפה‪.‬‬
‫בתנ"ך שמות הפעולה הם נדירים למדי‪ ,‬כמו פרחים מוגנים‪ .‬מתוך משקלי שמות הפעולה‬
‫המקובלים בימינו‪ ,‬נמצא בתנ"ך בעיקר את קטילה ואת קיטול‪ ,‬וכן באופן מינורי מאוד את‬
‫הקטלה ואת קטלה‪ .‬גם שמות הפעולה שכן מופיעים במקרא‪ ,‬מופיעים על פי רוב בנטיות שונות‪,‬‬
‫שייכות‪ ,‬רבים‪ ,‬או סמיכות‪ .‬לא קל למצוא במקרא שם פעולה טהור וברור‪.‬‬
‫רוב שמות הפעולה שבמקרא הם במשקל קטילה – למשל נגינה‪ :‬אזכרה נגינתי בלילה [תהילים‬
‫עז]‪ ,‬יגיעה‪ :‬ולעג הרבה יגיעת בשר [קהלת יב]‪ ,‬סליחה‪ :‬כי עמך הסליחה למען תיוורא [תהילים‬
‫קל]‪ .‬מצויים גם משקלים קרובים לקטילה‪ :‬קֵטלה [שֵרפה‪ֵ ,‬שנה]‪ ,‬קטולה [גאולה‪ ,‬ישועה] וקָטָלה‬
‫[נקמה‪ ,‬יללה‪ ,‬צעקה]‬

‫מופעל על ידי‬
‫פחות מכך ניתן למצוא שמות פעולה במשקל ‪ ‬קיטול‪ :‬שימור‪ :‬ליל שימורים הוא [שמות יב]‪,‬‬
‫שילוח‪ :‬אחר שילוחיה [שמות יח] ועוד בודדים‪.‬‬

‫במשקל הקטלה המצע מצומצם אף יותר‪ :‬הצלה – רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר‬
‫[אסתר ד]‪.‬‬

‫עם זאת יש להעיר שמדובר בחיפוש מתחת לפנס‪ .‬אם נעזוב את עניין משקלי שמות הפעולה כפי‬
‫שאנו מכירים אותם היום ונחפש בפשטות מילים שמשמעותן פעולה‪ ,‬נגלה מצבור מכובד של‬
‫מילים כאלה‪ ,‬למשל מחול‪ ,‬תלונה‪ ,‬חסד‪ ,‬מריבה‪ ,‬צדקה‪ ,‬משפט‪ ,‬שוועה‪ ,‬מסע ועוד היד נטוייה‪.‬‬
‫מן הצד השני‪ ,‬נמצא בתנ"ך עשרות ומאות מילים במשקלי קטילה וקיטול‪ ,‬שמשמעותן אינה שם‬
‫פעולה אלא שם עצם רגיל‪ .‬לדוגמה‪ :‬חליפה (חמש חליפות שמלות)‪ ,‬גבינה [וכגבינה תקפיאני]‪,‬‬
‫שמיכה [ותכסהו בשמיכה]‪ ,‬ציבור [שני ציבורים]‪ ,‬קישוא [זכרנו את הקישואים]‪.‬‬

‫העניין הזה הוא רק חלק מתמונת המצב הכללית במקרא בנוגע למשמעויות של משקלים‪:‬‬
‫משקלים בתנ"ך כמעט שאינם נושאים משמעות מובהקת‪ .‬אין אף לא משקל אחד בתנ"ך‬
‫שמשמעותו עקבית באופן ראוי לציון‪ .‬לרוב נראה ששמות העצם התנ"כיים קיבלו את משקליהם‬
‫בהגרלה אקראית לחלוטין‪ .‬אומנם יש פה ושם ניצנים של משמעויות חוזרות במידה סטטיסטית‬
‫שמצדיקה עיון ומבשרת את שעתיד להתרחש ברובדי השפה הבאים‪ ,‬אבל ברוב המקרים זה לא‬
‫המצב‪.‬‬

‫מכל מקום‪ ,‬שמות הפעולה במקרא – במשקליהם או במשקלים אחרים – אינם רבים‪ ,‬וזוהי‬
‫להם שם‬
‫‪ESC‬‬
‫עובדה שאין עליה חולק‪ .‬אנחנו מוצאים במקרא פעלים רבים‪ ,‬גם נפוצים מאוד‪ ,‬שאין‬
‫פעולה כלל ועיקר‪ ,‬למשל שלח‪ ,‬דיבר‪ ,‬לקח‪ ,‬יצא‪ ,‬בא‪ ,‬עמד‪ .‬אם פעלים מרכזיים כל כך הם נעדרי‬
‫שם פעולה‪ ,‬זה אומר שלדידם של אבותינו שוכני התנ"ך‪ ,‬שם פעולה הוא לוקסוס ואפשר‬
‫להסתדר בלעדיו‪ .‬יותר מכך‪ ,‬גם אותם פעלים שזכו בשם פעולה משלהם‪ ,‬אינם עושים בו שימוש‬
‫תדיר‪ .‬הפועל "הלך" לשם משל מופיע במקרא מאות פעמים‪ .‬שם הפעולה "הליכה" מופיע פעם‬
‫אחת בלבד‪ ,‬בצורת רבים ובפסוק מעורפל משמעות‪ ,‬עד כדי כך שיש לתהות אם משמעותו שם‬
‫פעולה בכלל‪ .‬זוהי תמונת המצב בנוגע לשמות פעולה תנ"כיים רבים נוספים‪.‬‬

‫רק בתקופת חז"ל עלו שמות הפעולה על בימת העברית‪ ,‬מתגודדים בהמוניהם‪ .‬חז"ל גזרו שמות‬
‫פעולה ללא הפסק‪ .‬כמעט כל פועל זכה לשם פעולה‪ ,‬ובדרך כלל במשקל המתאים לבניינו‪ .‬חז"ל‬
‫ייצרו את אכילה מאכל‪ ,‬את אמירה מאמר ואת יציאה מיצא; חלבו את דיבור מדיבר ואת חידוש‬
‫‪ 1000‬מילים‬
‫מעלידי‬ ‫מחידש; פיתחו מהביא את הבאה‪ ,‬מהוציא את הוצאה‪ ,‬ומהורה את הוראה‪.‬‬
‫מופעל על‬
‫העניקו לנו חז"ל במשקלי שמות הפעולה – והפעם שמות פעולה ברורים‪ ,‬חזקים‪ ,‬בשימוש‬
‫נרחב‪.‬‬

‫את הקו של ימי חז"ל המשיכו חכמי ישראל של ימי הביניים בגלויות אירופה‪ ,‬אפריקה ואסיה‪.‬‬
‫בתקופה זו התגבר האשד והפך לשיטפון – עוד מאות שמות פעולה באו לאוויר העולם בתוך‬
‫פיוטים‪ ,‬ספרי פילוסופיה‪ ,‬פרשנות ושו"ת‪ .‬בנוסף‪ ,‬חכמי ימי הביניים העשירו את משפחת‬
‫משקלי שמות פעולה במשקלים שעין לא שזפתם לפני כן – משקל היקטלות עבור בניין נפעל‬
‫(הינבאות‪ ,‬החלשות)‪ ,‬ומשקל התקטלות עבור התפעל (השתדלות‪ ,‬התגברות‪ ,‬התגלות)‪.‬‬

‫מחדשי העברית בדורות האחרונים גם הם לא טמנו ידם בצלחת‪ .‬בימינו זאת כבר הפכה נורמה –‬
‫כל פועל שמחדשים‪ ,‬בא לעולם עם שם פעולתו בידו‪ .‬כשקרא אהרן מזא"ה לפועל דגדג‪ ,‬שמוצאו‬
‫ערבי‪ ,‬לשרת את לשון הקודש‪ ,‬התייצב עימו גם שם הפעולה דגדוג‪ ,‬וכשיוסף קלויזנר המציא‬
‫אחר התחבטויות רבות את הפועל לצלם‪ ,‬הוא הביא לעולם גם סט שלם של מילים תומכות כגון‬
‫צלם ומצלמה‪ ,‬וגם את שם הפעולה צילום‪ .‬כך קורה היום גם לפעלים שנוצרים חדשים לבקרים‬
‫בשפת העם‪ :‬שם הפעולה נוצר אוטומטית‪ ,‬ממש כאילו היה אחת מנטיות הפועל הבסיסיות‪ ,‬עבר‬
‫בינוני ועתיד‪ .‬אין מי שיכול להפריד בין העיתוי שבו צצו בשפה פרגן ופרגון‪ ,‬סנכרן וסנכרון‪ ,‬תרגל‬
‫ותרגול‪ ,‬שכפל ושכפול‪ .‬בימינו אין צורך לחכות לאקדמיה או לכל מחדש מילים שהוא שיכריע‬
‫באיזה שם פעולה להשתמש עבור כל פועל‪ .‬למעשה‪ ,‬שמות הפעולה המתחדשים כיום נענים‬
‫לטבלה מצומצמת וחד משמעית אפילו יותר מזו שהצגנו לעיל‪ ,‬זו שמלמדים בתיכון‪:‬‬

‫‪ESC‬‬
 ‫דוגמאות‬ ‫שם פעולה‬ ‫בניין‬

‫לחש – לחישה‬ ‫קטילה‬ ‫קל (פעל)‬

‫ניער – ניעור‬ ‫קיטול‬ ‫פיעל‬

‫הרגיש – הרגשה‬ ‫הקטלה‬ ‫הפעיל‬

‫מופעל על ידי‬
‫נכלל – היכללות‬ ‫היקטלות‬ ‫נפעל‬

‫התרגש – התרגשות‬ ‫התקטלות‬ ‫התפעל‬

‫משקלי שמות הפעולה ַקָּטָלה‪ ,‬הקטל‪ ,‬וכן מגוון הוריאציות של קטילה (קֵטלה‪ְ ,‬קָטָלה וכדומה)‬
‫אינן משרתות היום שום שם פעולה שנוצר באופן ספונטני‪ .‬לחייל האלמוני שהמציא את הפועל‬
‫"שיפצר" (מראשי התיבות של שיפור צורה) לא עבר בראש אפילו לרגע להצמיד לו את שם‬
‫הפעולה "שפצרה"‪ .‬הוא לא חשב על השפצור‪ ,‬השפצור הגיע לבד‪ ,‬וזהו עצם העניין‪ .‬שמות‬
‫פעולה במשקלים האלה מעידות על עצמן שאינן מילים טריות‪ ,‬דהיינו שמוצאן אינו בעשרות‬
‫השנים האחרונות‪ ,‬למעט מוטציות בודדות שהאקדמיה ללשון התערבה במכוון כדי ליצור אותם‬
‫מסיבות שונות (למשל‪ ,‬כשמשקל שם הפעולה הראשי כבר היה תפוס למשמעות אחרת)‪.‬‬
‫האוטומציה הזאת‪ ,‬העובדה שתבניות שמות הפעולה הן חוקי טבע בערך עבור כל פועל חדש‪,‬‬
‫היא החידוש של זמננו בתחום שמות הפעולה‪.‬‬

‫התרנגולת‪ ,‬הביצה והאפרוח‬

‫גם אם עקבתם רק בערך אחרי השתלשלות העניינים ההיסטורית בגזרת שמות הפעולה‪ ,‬הבחנתם‬
‫בוודאי בקו ההתפתחות העיקרי של הדברים‪ :‬בראשית דרכם שמות הפעולה היו מעטים‪,‬‬

‫‪ESC‬‬
‫מפוזרים בודדים ומפתיעים‪ .‬ככל שחלפו השנים הם נעשו רבים מספור‪ ,‬ממוסדים‪ ,‬ואף‬
‫מתועשים‪.‬‬

‫זה נשמע הגיוני וסביר‪ ,‬אבל למען האמת מדובר בתופעה חריגה מאוד בנוף – בנופן של רוב‬
‫השפות‪.‬‬
‫אחת השאלות שמטרידות בלשנים בכל רחבי העולם‪ ,‬בנוגע לכל שפה שהיא‪ ,‬היא מה קדם למה –‬
‫הפועל לשם העצם‪ ,‬או שם העצם לפועל? התשובה החורזת את כל השפות היא שבדרך כלל שמות‬
‫העצם היו שם קודם‪ ,‬והפעלים הצטרפו מעט אחר כך‪ .‬עקבו אחרי פעוט הלומד לדבר ותגלו שאוצר‬
‫המילים שלו מורכב בעיקר משמות עצם‪ ,‬וממעט מאוד פעלים‪ .‬הפעלים יגיעו בהמשך‪ .‬שימו לב‬
‫גם לכמות הפעלים שנוצרו משמות עצם (התאבן מאבן‪ ,‬טילפן מטלפון‪ ,‬התקרבן מקרבן) לעומת‬
‫מופעל על ידי‬ ‫כמות שמות העצם שנוצרו מפעלים (יש בכלל כאלה?)‪.‬‬

‫בגזרת שמות הפעולה המצב הוא ללא ספק הפוך‪ .‬בראשית היו הפעלים‪ ,‬והיה עלינו לחכות מאות‬
‫שנים עד שכל פועל קיבל שם פעולה משלו‪ .‬גם מבחינה צורנית זה נראה כך – הפעלים לעולם‬
‫אינם ארוכים משמות הפעולה שלהם‪ ,‬ובדרך כלל הם קצרים יותר‪ .‬אכל קצר מאכילה‪ ,‬ביקש קצר‬
‫מבקשה‪ ,‬הבדיל קצר מהבדלה‪ ,‬והס מלהזכיר את הג'ירפה התפלפלות וחברותיה‪.‬‬
‫ואם כבר מדברים על משקל התקטלות – הרי כל עצמו של המשקל הזה נוצר בידי רבותינו‬
‫הראשונים בימי הביניים‪ ,‬בציות מוחלט לקפריזות של בניין התפעל‪ .‬שיכול העיצורים‪ ,‬ההידמות‬
‫החלקית‪ ,‬ההידמות המלאה – את הכול בלע שם הפעולה התקטלות בלי מלח‪ ,‬עבד נרצע לאדוניו‬
‫בניין התפעל‪ .‬אין כאן אפילו מראית עין של ניסיון להיות עצמאי‪ .‬כל מהותו של המשקל הזה היא‬
‫התפעל בתוספת ות‪ ,‬עם חיטופים קלים כנהוג‪ ,‬וזהו! זה נראה כמעט כמו שם עצם שנוצר בדרך‬
‫של בסיס וצורן סופי‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ .‬העמד את השניים – התפעל והתקטלות – זה לצד זה‪ ,‬ובלי‬
‫שום ידע היסטורי יאמר לך כל דרדק מי מהם קדם‪.‬‬

‫קיצורם של דברים‪ ,‬שמות הפעולה הם ילידי הפעלים ובשום אופן לא מולידיהם‪ .‬העובדה הזאת‬
‫מדגישה ביתר שאת את כאב הבטן המציק‪ :‬ריבון העולמים‪ ,‬מי בכלל צריך שמות פעולה?‬

‫אז ‪ -‬מי בכלל צריך שמות פעולה?‬

‫לא כיף להיות מיותר‪ .‬ממש לא נעים‪ .‬לכן אני מניח שכשנערכות פגישות מחזור של מילים‪ ,‬שמות‬
‫הפעולה מצטנעים להם באזור הבופה ולא מוציאים משם את ראשם עד סוף הערב‪.‬‬

‫‪ESC‬‬
‫וכל כך למה? כי כפי שהוכיחו אנשי המקרא‪ ,‬את הרוב המוחלט של התנ"ך אפשר לכתוב בלי‬
‫שמות פעולה‪ .‬אם הם יכלו‪ ,‬כנראה גם לנו זה לא יהיה קשה מידיי‪ ,‬ומייד נוכיח את זה‪.‬‬

‫לפניכם מבחר משפטים ברמות מורכבות שונות‪ .‬מצד ימין מופיע המשפט משובץ בשמות‬
‫פעולה‪ ,‬ובצד השני לקחנו ממנו את אבני החן הללו והשארנו אותו עירום ועריה‪ .‬אבל שפטו‬
‫בעצמכם האם המשפט שמשמאל חסר משהו‪ .‬אל תהססו להגיד אם הוא אפילו נשמע לכם‪ ,‬אוי‬
‫לאותה בושה‪ ,‬טוב מן המשפט שמימין‪.‬‬

‫משפט ללא שם פעולה‬ ‫משפט עם שם פעולה‬

‫מופעל על ידי‬
‫נסענו לירושלים‪.‬‬ ‫ביצענו נסיעה לירושלים‪.‬‬

‫שללו לי את הרשיון כי נסעתי מהר‪.‬‬ ‫שללו לי את הרשיון על נסיעה מהירה‪.‬‬

‫בבן שלי התגלה כשרון מדהים לצייר‪.‬‬ ‫בבן שלי התגלה כשרון ציור מדהים‪.‬‬

‫הציבור התרגש מאוד כשניגנו את ההמנון‪.‬‬ ‫נגינת ההמנון עוררה התרגשות רבה‪.‬‬

‫יכולתי להמשיך ולפרוש את הטבלה הזאת על מאות שורות‪ ,‬אבל הבנתם את הנקודה‪ :‬אין שם‬
‫פעולה שאין לו תחליף‪ .‬התחליף הוא בדרך כלל פועל או שם פועל‪ ,‬ואז הנדסה מחדש של‬
‫המשפט‪ .‬זה עובד לא רע בכלל‪ ,‬וזה מעורר ביתר שאת את הזעקה‪ :‬מי בכלל צריך שמות פעולה?‬
‫מה הם תורמים לשפה? האם קדחת היצירה של שמות פעולה אינה אלא תופעה של התמכרות‬
‫ליצירת מילים מיותרות‪ ,‬רק כי יכולים?‬

‫לשאלת תפקידם של שמות הפעולה בשפה קיימות שלוש תשובות‪ ,‬ובאורח פלא ניתן למקם כל‬
‫אחת מהן על ציר הזמן של התפתחות העברית שציינו לעיל‪ :‬תקופת חז"ל‪ ,‬תקופת ימי הביניים‪,‬‬
‫והעברית בת ימינו‪.‬‬

‫‪ESC‬‬
 ‫חז"ל ושמות הפעולה‪ :‬על פעלים דלי שומן‪ ,‬מיובשים בהקפאה‬
‫במסע הבלשות שלנו אחר תפקידיהם ושימושיהם של שמות הפעולה ראינו כי מי שאמרו את‬
‫ה"כן" הגדול לשמות הפעולה היו חז"ל‪ .‬הם אלו שהפכו את שמות הפעולה משבילים ספורדיים‬
‫של חזירי בר במעבה החורש לאוטוסטרדה בת ארבעה נתיבים‪.‬‬

‫וכאן הבן שואל‪ :‬מה ראו חז"ל על ככה‪ ,‬ומה הגיע אליהם? מה שימוש עשו חז"ל באותם שמות‬
‫פעולה שיצרו? כדי לענות על השאלה הזאת‪ ,‬מוטב לנו שנבחן שאלה כללית הרבה יותר‪ :‬מהו‬
‫ההבדל בין התנ"ך למשנה ולגמרא; מה ההבדל בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה‪.‬‬

‫הנושא הוא עמוק ורחב מיני ים‪ ,‬אבל ‪ ‬נקודה כללית אחת חוזרת ומופיעה מכיוונים שונים‪:‬‬
‫מופעל על ידי‬
‫המקרא הוא ביסודו נבואות‪ ,‬ואילו חז"ל עבדו באמצעות לוגיקה‪ .‬המקרא סותם וכמעט שאינו‬
‫מפרש‪ ,‬ואילו חז"ל דנים‪ ,‬מתפלפלים‪ ,‬מסיקים ודוחים‪ .‬הנביא ישעיהו קיבל את המידע בקו ישיר‬
‫מבורא עולם‪ ,‬ואילו רבי עקיבא הגיע אליו באמצעות היקשים לוגיים מגוונים‪ .‬‬

‫עולמם של חז"ל הוא עולם של לוגיקה‪ ,‬וביתר דיוק – עולם של לוגיקה משפטית‪ .‬משפטי התורה‬
‫שבכתב‪ ,‬הציוריים ברבם‪ ,‬עוברים אצל חז"ל עיבוד והפשטה‪ :‬לא רק שור שנגח שור צריך לשלם‬
‫חצי נזק‪ ,‬אלא כל בעל חיים שהוא‪ .‬לא רק על בור שכרית‪  ‬ברשות הרבים יש לך אחריות‪ ,‬אלא גם‬
‫על מכשולים אחרים שהשארת שם‪ .‬מן המקרים והעלילות שהמקרא מלא בהם‪ ,‬יוצרים חז"ל‬
‫הכללות מופשטות‪.‬‬

‫וכשהעולם הוא עולם של הגדרות מופשטות‪ ,‬נוצר ביקוש פתאומי דווקא לצורה הכי "רזה" של‬
‫פועל שיש‪ .‬פועל ללא זמן וללא גוף‪ ,‬הפעולה עצמה בטהרתה‪ ,‬בלי פריטי מידע מיותרים‪ .‬התנא‬
‫אינו רוצה לדון בפעולה שקרתה בעבר דווקא או תקרה בעתיד‪ .‬גם לא מעניין אותו מי מבצע‬
‫אותה‪ ,‬אני אתה או הוא‪ ,‬ואולי כולנו‪ .‬לא רלוונטי! התנאים אינם עוסקים בסיפורי מעשיות שהיו‪,‬‬
‫אלא מנסים לנבור בתוכם ולחשוף את העקרונות‪.‬‬
‫למטרה הזאת אין מתאימים משמות הפעולה‪ .‬ואם אין די מאלו בשפת המקרא‪ ,‬אין דבר‪ .‬נמציא‪.‬‬

‫הבה ניקח למשל את המצווה הראשונה בתורה – "פרו ורבו"‪ .‬במקרא הציווי מוצג בקיצור נמרץ‪,‬‬
‫כזוג פעלים בזמן ציווי ובגוף נוכחים – קלאסי‪ .‬אבל ציווי זה קצר וסתום‪ ,‬וכשמנסים לפרוט אותו‬
‫למעשה‪ ,‬עולות מספר שאלות‪ .‬כך‪ ,‬אחת השאלות המתבקשות העולות בנוגע למצוות "פרו ורבו"‬
‫היא כמה ילדים יש להביא כדי לקיים אותה‪ .‬בנושא הזה נאמר במשנה (יבמות ו‪ ,‬ו) כך‪" :‬לא‬
‫‪ESC‬‬
‫ייבטל אדם מפרייה ורבייה אלא אם כן יש לו בנים"‪ .‬חז"ל לא השתמשו במונח "פרו ורבו" אלא‬
‫חידשו שמות פעולה שלא שערום אבותיהם לטובת העניין – "פרייה ורבייה"‪ .‬כך גם בהמשך‬
‫המשנה – "האיש מצווה על פרייה ורבייה אבל לא האישה"‪ .‬פרייה ורבייה הם מונחים נטולי זמן‬
‫ונטולי גוף‪ ,‬וזה בדיוק מה שנדרש בהקשר הזה‪ .‬הציווי עצמו כבר קיים בתורה שבכתב‪ ,‬חז"ל‬
‫אינם מצווים שוב‪ .‬הם מנסים לדון בציווי לאחר שהוא כבר ניתן‪ ,‬ולצורך זה הם אינם יכולים‬
‫להשתמש בו עצמו‪ .‬נסו אתם במקומם לנסח את המשניות המצוינות לעיל ללא שימוש בשמות‬
‫פעולה‪ .‬נראה אתכם‪.‬‬

‫רגע רגע רגע‪ ...‬האומנם אין חלופות לשמות הפעולה?‬

‫נראה אתכם? אני מניח שיש ביניכם כמה גיבורי חיל שלא וויתרו לי ולקחו את האתגר על עצמם‪,‬‬
‫להמיר את המשפטים דלעיל לנטולי שמות פעולה‪ .‬ואלו הן ההצעות שלכם‪:‬‬
‫מופעל על ידי‬

‫משפט שבו פסוקית‬ ‫משפט שבו שם פועל‬ ‫משפט שבו שם פעולה‬

‫לא ייבטל אדם מלפרות‬

‫לא ייבטל אדם ממצוות "פרו‬ ‫לא ייבטל אדם מפרייה ורבייה‬
‫ומלרבות אלא אם כן יש לו‬
‫ורבו" אלא אם כן יש לו בנים‪.‬‬ ‫אלא אם כן יש לו בנים‪.‬‬
‫בנים‪.‬‬

‫האיש מצווה על "פרו ורבו"‬ ‫האיש מצווה לפרות ולרבות‬ ‫האיש מצווה על פרייה ורבייה‬
‫אבל לא האישה‪.‬‬ ‫אבל לא האישה‪.‬‬ ‫אבל לא האישה‪.‬‬

‫רוצה לומר‪ :‬יכולתם‪ ,‬רבותינו‪ ,‬להסתדר גם ללא שמות פעולה‪ .‬אמת היא שאתם דנים בפעולה‬
‫מופשטת‪ ,‬שאינה כבולה לגוף ולזמן‪ ,‬אבל מה אתם חושבים‪ ,‬שאתם הראשונים? אנשי התנ"ך‬
‫קדמו לכם‪ ,‬וחשבו גם חשבו על פטנט רלוונטי‪ .‬הצורך בצורה פועלית נטולת גוף וזמן הוא עתיק‬
‫יומין‪ ,‬ויש שתי דרכים עתיקות לפתור אותו‪:‬‬

‫‪ .1‬שמות פועל‪ .‬שם פועל – הצורות הפועליות הפותחות בל' – כגון ללכת‪ ,‬לשמור‪ ,‬לפרות‬
‫ולרבות – נפוצות בתנ"ך עד מאוד‪ .‬לצידן‪ ,‬קיימת בתנ"ך לא מעט עוד צורה פועלית‬
‫‪ESC‬‬
 ‫נייטרלית‪ ,‬שבימינו כמעט שאינה משמשת – צורת המקור (לכת‪ָ ,‬שמור‪ ,‬פֹרה ורֹבה)‪.‬‬
‫‪ .2‬פסוקית‪ .‬המילית ש‪ ,‬ובמקרא אשר‪ ,‬יוצרת במשפט מספר רבדים‪ ,‬המדורגים לפי‬
‫חשיבותם‪ ,‬והופכת אותו למשפט מורכב‪ .‬זה מאפשר לכותב להשתמש בצורות פועליות‬
‫מלאות‪ ,‬הכוללות גוף וזמן‪ ,‬אך להציב אותן בתוך הפסוקית וכך להימנע מלשעבד את‬
‫המשפט כולו לגוף ולזמן שלהן‪ .‬בחבורה של אשר נמצאות גם מילים כמו כי‪ ,‬אם‪ ,‬לו ועוד‪.‬‬
‫המקרא עושה בשיטה הזאת שימוש נרחב פחות‪ ,‬אך קיים בהחלט‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬מה הועילו חכמים בתקנתם? הצורך שלהם בשפה מופשטת מובן‪ ,‬אבל הפתרון היה מצוי‬
‫בהישג ידם‪ .‬מדוע פיתחו חז"ל את שמות הפעולה במקום לפעול בשדה הקיים זה מכבר של‬
‫שמות הפועל והפסוקיות?‬

‫מופעל על ידי‬
‫בנוגע לפסוקיות התשובה ברורה‪ :‬פסוקיות מאריכות ומסרבלות את השפה‪ .‬השימוש במשפטים‬
‫הבנויים קומות על קומות הוא טרחני ומציק‪ ,‬וכל אוהב קיצור ונקיות דעת ירחק ממנו בכל מקום‬
‫שאין הכרח בדבר‪ .‬אבל שמות פועל! יצירה נפלאה שכזו‪ .‬מה ראו חז"ל להפנות להם עורף‪ ,‬וללכת‬
‫לחצוב להם שמות פעולה?‬

‫השאלה הזאת דורשת מאיתנו לעשות צעד נוסף בהבנת מהותם של שמות הפעולה‪.‬‬

‫שמות הפעולה ‪ -‬פוחלצים בפעולה‬

‫לאמיתו של דבר‪ ,‬ההבדל המהותי בין שמות פעולה לשמות פועל הוא חלק הדיבור שלהן‪.‬‬

‫שם הפועל אומנם השיל מעליו את משא הגוף והזמן והפך לישות מופשטת המרחפת מעל לכול‬
‫וכוללת את הכול‪ ,‬אבל בתעודת הזהות שלו עדיין כתוב‪ :‬פועל‪ .‬שם הפועל יושב על הגדר שבין‬
‫פעלים לשמות ומנדנד את רגליו כמצפצף על כל החלוקה הזאת – אבל כשהוא נופל מן הגדר זה‬
‫מיד לצד אחד‪ :‬לצד הפועל‪.‬‬

‫שמות הפעולה לעומת זאת הם שעטנז גמור ומוצהר‪ :‬מבחינת המשמעות‪ ,‬הם פעלים‪ .‬מבחינת‬
‫חלק הדיבור – שמות עצם‪.‬‬

‫שמות הפעולה הם המצאה גאונית‪ ,‬אחת ההמצאות הגאוניות ביותר שצצו בשפה מאז ומעולם‪.‬‬
‫יוצרי שמות הפעולה הראשונים עשו מעשה לשוני מרחיק לכת‪ :‬הם העזו להתבונן בפעולות‪,‬‬
‫בהתרחשויות‪ ,‬בעלילות כל מה שיש בעולם – ולהקפיא אותן לכדי שמות עצם‪ .‬זהו הבדל‬
‫‪ESC‬‬
‫תפיסתי דק ואמיץ‪ ,‬שעשוי להראות שולי אבל הוא אינו כזה כלל וכלל‪ .‬איך אפשר לקחת תהליך‬
‫מתמשך ולהציג אותו כשם עצם סטטי? איך ניתן לקחת פועל‪ ,‬אורגניזם שאין חי ממנו בשפה‪,‬‬
‫ולפחלץ אותו לכדי שם פעולה יבשושי?‬

‫ובאמת‪ ,‬בתקופת התנ"ך שבה שמות פעולה לא היו חזון נפרץ – באיזה הקשר אנו כן מוצאים‬
‫שפע של שמות פעולה? כפי שציינו קודם – בשמות הרגשות‪ .‬כעס‪ ,‬פחד‪ ,‬אהבה‪ ,‬חמלה – כל אלו‪,‬‬
‫שמבחינת המשמעות הם שמות פעולה לכל דבר ועניין (גם אם לא מבחינת משקלי שמות‬
‫הפעולה‪ ,‬שכאמור התקבעו בימי חז"ל)‪ ,‬קיימים בתנ"ך בשפע‪ ,‬ואולי הסיבה לכך היא שרגש‬
‫יחסית קל לתפוס כשם עצם‪ .‬הרגש הוא חוויה‪ ,‬לא תנועה‪ ,‬הממוקמת בלב‪ ,‬והרבה יותר פשוט‬
‫לשים עליו את האצבע ולומר‪ :‬הנה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שם פעולה כמו שליחה דורש קפיצה מחשבתית‬
‫אפשר לספר על‬
‫שם?על ידי‬ ‫הרבה יותר גדולה‪ .‬מדוע שלתהליך המתמשך של המסירה והמשלוח יינתן‬
‫מופעל‬
‫זה ואנשים יבינו בקלות על מה מדובר‪ ,‬אבל להציב את אירוע השליחה בקטיגוריה אחת עם כסא‪,‬‬
‫שולחן‪ ,‬אריה ואדמה – זה כבר די מפתיע‪.‬‬

‫ובכל זאת‪ ,‬בימי חז"ל הקו הזה נחצה‪ .‬מאות פעלים יצרו לעצמם וריאציה שהיא שם עצם‪.‬‬
‫כשמבינים שזוהי ההתרחשות ואין בלתה‪ ,‬אפשר פתאום לתפוס כמה ישויות שפתיות‬
‫מתאפשרות רק הודות לשמות פעולה‪.‬‬

‫שמות הפעולה ‪ -‬שחקני נשמה במשחק החריזה‬

‫תקופת הראשונים (הקרויה גם תקופת ימי הביניים) התאפיינה בפריחתם של טקסטים מז'אנר‬
‫חדש‪ :‬פיוטים‪ .‬חכמי ספרד ובעקבותיהם גם חכמי אשכנז ושאר תפוצות ישראל‪ ,‬החלו ליצור‬
‫שירים מדויקים‪ ,‬הכוללים משקל וחריזה‪ ,‬לצרכים שונים‪ :‬סליחות‪ ,‬שבחים‪ ,‬יוצרות‪ ,‬ואפילו שירי‬
‫יין ואהבה‪ .‬תוך עדי יצירת הפיוטים נדרשו לפייטנים לא פעם מילים שלא היו עדיין‪ ,‬וכך הפך‬
‫מוסד הפייטנות לבית חרושת למילים חדשות‪.‬‬

‫שמות הפעולה ראו אז תקופת זוהר שנייה‪ ,‬מפני שהם היו כל מה שפייטן יכול לחלום עליו‪ .‬קודם‬
‫כל‪ ,‬היה קל מאוד ליצור אותם‪ .‬חז"ל כבר תבנתו אותם באופן די עקבי‪ ,‬ונותר רק להשלים את‬
‫המלאכה בנוגע לפעלים שעדיין לא זכו משום מה לשם פעולה משלהם – למשל פעלים שלא היו‬
‫בשימוש בתקופת חז"ל‪.‬‬
‫היתרון השני של שמות הפעולה היה שקל יחסית לקוראים להבין אותם‪ ,‬גם אם הם חדשים‬
‫מקרוב באו‪ .‬משקלי שמות הפעולה הפכו את משמעות המילים שנוצרו במשקלים האלו‬
‫לשקופות‪ .‬אפילו משקלי שמות הפעולה שנוצרו בימי הביניים‪ ,‬התקטלות והיקטלות‪ ,‬לא עוררו‬
‫‪ESC‬‬
‫בעיות מיוחדות בשל דמיונם הרב לפועל המקורי שלהם ובשל העובדה שסיומת ּות הייתה קיימת‬
‫וציינה עצמים מופשטים על פי רוב‪.‬‬
‫יתרון שלישי ומכריע של שמות הפעולה היה האפקטיביות הרבה שלהם לצורכי חריזה‪ .‬כל אחד‬
‫ממשקלי שמות הפעולה כלל מאות מילים‪ ,‬שכולם באותה תבנית – אוצר של ממש עבור חרזן‪.‬‬
‫יותר מזה – רוב משקלי שמות הפעולה מסתיימים בתנועה‪ ָ ‬ה (משקלי קטילה‪ ,‬הקטלה וקטלה)‪.‬‬
‫מה שאומר שכל אוצר המילים הענק הזה מתבזר על ‪ 22‬הברות מסיימות ותו לא – אה‪ ,‬בה‪ ,‬גה‬
‫דה‪ ,‬וכולי‪ .‬‬
‫מסיבה זו אנו נמצא את שמות הפעולה מככבים בלי גבול בסופי שורות (ויותר מכך‪ ,‬בסופי בתים)‬
‫בפיוטים הקדמונים – שמות פעולה ישנים וחדשים גם יחד‪ .‬אין אפלייה‪:‬‬

‫תשבי לנאנחה ‪/‬‬

‫שלח על ידי‬
‫דוגמה מתוך שירי מוצאי שבת‪ :‬במוצאי יום מנוחה ‪ /‬המצא לעמך רווחה ‪/‬מופעל‬
‫ונס יגון ואנחה‪.‬‬

‫דוגמה מתוך הסליחות לשני וחמישי‪ :‬אזון תחן והקשב עתירה ‪ /‬אף שכך וכלה עברה ‪ /‬באים‬
‫לחלותך בנפש מרה ‪ /‬בשמך הגדול ימצאו עזרה (המילה עתירה היא חידוש של הפייטנים)‪.‬‬

‫דוגמה מתוך שיר השבת "יום זה לישראל" של האר"י הקדוש‪ :‬המילה החותמת כל בית‬
‫מסתיימת בהברת חה‪ :‬שבת מנוחה‪ .‬משאת וארוחה‪ .‬יסיר אנחה‪ .‬השקט ובטחה‪ .‬מנחה מרקחה‪.‬‬
‫קיים הבטחה‪ .‬ברוב הצלחה‪ .‬רווח והנחה‪ .‬אור ושמחה‪ .‬זמר ושבחה‪ .‬תביא רווחה‪ .‬תמיד הזריחה‪.‬‬
‫‪  ‬‬

‫קיצורם של דברים‪ ,‬עולם הפייטנות היווה קרקע פורייה לצמיחתם של שמות פעולה חדשים‪ ,‬ואלו‬
‫תרמו לאקולוגיה של עולם הפייטנות לא פחות משהוא תרם ליצירתם‪.‬‬

‫העברית החדשה‪ :‬שמות הפעולה מתמצקים‬

‫כאמור‪ ,‬בתקופת המקרא שמות הפעולה לא היו חזון נפרץ‪ ,‬ואילו בתקופת חז"ל ובימי הביניים‬
‫הם עסקו בהתבססות ובהתברגות בשפה‪ .‬בעברית החדשה המהלך הושלם‪ ,‬ושמות הפעולה כבר‬
‫מלווים אוטומטית כל פועל חדש שמצטרף לשפה‪.‬‬

‫דווקא בתקופה הזאת‪ ,‬שבה שמות הפעולה נעשו כביכול מובנים מאליהם‪ ,‬בא לידי ביטוי‬
‫במיוחד השלב הבא‪ ,‬המפתיע‪ ,‬בהיסטוריה שלהם – שלב ההתמצקות‪ :‬שמות פעולה רבים החלו‬
‫וגשמיים‪.‬‬
‫‪ESC‬‬
‫לקבל משמעויות נוספות ולהצביע לא רק על פעולות אלא גם על עצמים‪ ,‬מופשטים‬
‫כך‪ ,‬שירה אינה רק הפקת מילים מהפה במנגינה אלא גם ז'אנר ספרותי‪ .‬סיפור אינו רק פעולת‬
‫הצגת העלילה‪ ,‬אלא גם העלילה עצמה‪ .‬נגיעה איננה רק פעולת ההשקה בין דברים‪ ,‬אלא גם חוסר‬
‫אובייקטיביות‪ .‬חתימה איננה רק פעולת הקשקוש‪ ,‬אלא גם הקשקוש עצמו‪ ,‬התוצר‪ .‬הצהרה‬
‫איננה רק פעולת ההצהרה אלא גם הטופס שעל גביו מצהירים‪.‬‬

‫התופעה הייתה קיימת גם אצל חז"ל‪ ,‬אבל במידה פחותה יותר‪ .‬גם חז"ל חידשו שמות עצם‬
‫רגילים במשקלי שמות הפעולה‪ ,‬אבל שמות הפעולה שנוצרו בתקופתם כמעט מעולם לא קיבלו‬
‫משמעות נוספת‪ .‬בסך הכול נמשכה אצלם הנורמה התנכ"ית שלפיה משקלי שמות הפעולה אינם‬
‫מיוחדים דווקא לפעולות‪.‬‬

‫הפעולה‪ .‬זו הפכה‬ ‫בעברית החדשה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נוצר סחף ממשי של פוליסמיה בקרב שמות‬
‫מופעל על ידי‬
‫לנורמה‪ ,‬ששם פעולה יישא על גבו שתי משמעויות לפחות‪.‬‬

‫מדוע שומת פעולה נושאים משמעויות רבות?‬

‫שמות הפעולה הם אולי האווריריים וההיוליים ביותר שבשמות העצם‪ .‬כל גינוניהם גינוני שמות‬
‫עצם‪ ,‬אבל בנשמתם הם פעלים‪.‬‬

‫סוג היצורים הזה הוא הסוג שמסונג'ר הכי הרבה להשלמת פערים בשפה‪.‬‬

‫דמיינו לעצמכם את מפעל שמות העצם‪ :‬מפעל ענק‪ ,‬שבו חובטים‪ ,‬כותשים‪ ,‬מרדדים ויוצקים‪,‬‬
‫חותכים ומרתכים‪ ,‬ובסוף התהליך באים לעולם מילים חדשות – שמות עצם חדשים‪.‬‬

‫מפעל שמות העצם הוא מפעל ענק‪ ,‬גדול פי כמה ממפעל הפעלים‪ .‬כל השפות‪ ,‬ובכללן עברית‪,‬‬
‫מכילות רבה יותר שמות עצם מאשר פעלים – ככה העולם בנוי‪ :‬יש יותר דברים בעולם מאשר‬
‫מאורעות שקורים להם‪.‬‬

‫הלקוחות של מפעל שמות העצם הם בני האדם‪ :‬עולמם הוא דינמי‪ ,‬וכל הזמן הם יוצרים עצמים‬
‫חדשים‪ ,‬או מבחינים בכאלה‪ .‬בכל מקרה כזה‪ ,‬מפעל שמות העצם נדרש לייצר שם עצם חדש –‬
‫מילה חדשה לשימוש מיידי‪.‬‬

‫‪ESC‬‬
‫העומסים על מפעל שמות העצם הם גדולים‪ .‬הוא נדרש לעמוד במכסה כמעט בלתי אפשרית של‬
‫מילים חדשות‪ .‬ולא כל כך ליצור מילים חדשות‪ :‬בני האדם נוטים להיות חשדניים כלפי מילים‬
‫חדשות‪ .‬הם שופטים אותן בעין ביקורתית מאוד‪ ,‬ולא ממהרים לקבל אותן לשפתם‪ .‬קחו למשל‬
‫את האגף האקדמי של מפעל שמות העצם‪ ,‬המכונה "האקדמיה ללשון העברית"‪ .‬האקדמיה‬
‫ללשון עברית היא גוף סופר מקצועי‪ ,‬מיומן‪ ,‬ותתפלאו לשמוע – גם די עדכני וקשוב לציבור‪.‬‬
‫ואפילו כך‪ ,‬אחוז המילים שהוא מציע שמתקבלות בציבור הוא נמוך מאוד‪.‬‬

‫המצב גרוע אף יותר בנוגע למילים שמאחוריהן עומד אזרח פשוט‪ .‬בכל רגע נתון‪ ,‬מומצאות‬
‫עשרות מילים על ידי דוברי עברית בכל רחבי העולם‪ .‬רובן מבהיקות לרגע עם הולדתן‪ ,‬ומיד‬
‫נופלות בתהום הנשייה‪.‬‬
‫מופעל על ידי‬
‫בקיצור‪ ,‬מפעל שמות העצם נתון בין הפטיש לסדן‪ :‬מחד גיסא תובעים ממנו לייצר מילים‬
‫חדשות‪ ,‬והרבה‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬אם הוא מייצר מילים חדשות‪ ,‬איש אינו רוצה אותן‪ .‬למרבה המזל‬
‫עלו במפעל על טריק גאוני‪ :‬פוליסמיה‪.‬‬

‫פוליסמיה היא מצב שבו למילה אחת יש מספר משמעויות אפשריות‪ ,‬המשתנות על פי ההקשר‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬המילה "רציני" משמעותה בדרך כלל "לא מתלוצץ"‪ .‬אבל כאשר אנו אומרים "החברה‬
‫נקלעה למשבר רציני" כוונת המונח היא מעט שונה‪ :‬משבר רציני הוא משבר חמור‪ .‬שתי‬
‫המשמעויות הללו של "רציני" אינן רחוקות כל כך זו מזו‪ ,‬ובכל זאת מדובר במשמעויות נפרדות‪.‬‬
‫ככלות הכול‪ ,‬אני יכול לומר "הוא אדם שאינו מתלוצץ"‪ ,‬אבל לא "החברה נקלעה למשבר שאינו‬
‫מתלוצץ"‪.‬‬

‫איננו שמים לב לכך‪ ,‬אבל רוב החידושים בשדה המילים בכלל ובשדה שמות העצם בפרט זה בכלל‬
‫לא מילים חדשות‪ .‬מה שמתפתח בתנופה הרבה יותר גדולה הוא עושר המשמעויות של מילים‬
‫קיימות‪ .‬נכון לכתיבת שורות אלה‪ ,‬רווחת בסלנג משמעות חדשה למילה "אש"‪ :‬מאוד‪ .‬למשל‪:‬‬
‫כואב לי אש‪ .‬אני רוצה אש להגיע למפגש‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬במקום לייצר מילים‪ ,‬מפעל שמות העצם עוסק בעיקר בסינג'ורים‪ :‬מילה פלונית תוסיף‬
‫לעצמה משמעות כזו‪ ,‬ומילה אלמונית תייצג מעתה משמעות אחרת‪ .‬והעניין הוא‪ ,‬שלא כל‬
‫המילים נענות לסינג'ורים האלה בקלות‪ .‬קחו למשל מילה כמו "יהדות"‪ .‬איני רואה איך בעתיד‬
‫הנראה לעין היא מקבלת משמעות נוספת (אם כי הכול ייתכן כמובן)‪.‬‬

‫‪ESC‬‬
 ‫שמות הפעולה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הם מסונג'רים קלסיים‪ .‬מדוע?‬

‫כאמור‪ ,‬מדובר בשמות עצם מבחינה דקדוקית‪ ,‬אך בפעלים מבחינה מהותית‪ .‬במפעל שמות‬
‫העצם הם נתפסים כבטלנים‪ .‬שמות עצם קיימים‪ ,‬שמביעים (מנקודת מבטו של שם עצם ממוצע)‬
‫כמעט כלום‪ .‬תבינו‪ :‬שמות עצם רגילים מבטאים משמעות ברורה ומוצקה‪ .‬הם נמצאים וניתן‬
‫לשים עליהם את האצבע ולחשוב עליהם כעל "דברים"‪ .‬שמות הפעולה הם טריקיים – הרבה‬
‫יותר קשה לתפוס "הליכה"‪" .‬הליכה" היא בעצם "הלך" רק בלי הגוף ובלי הזמן‪ .‬משהו מופשט‬
‫לחלוטין‪ ,‬מלאכותי ומעורר הסתייגות‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬אם יש עצם חדש שנדרש לשם‪ ,‬מילות הפעולה שבאזור הן המועמדות הראשונות‪ .‬כך קיבלה‬
‫העברית המצוי‬
‫דוברעל ידי‬ ‫המילה "אריזה" כשם פעולה את משמעותה כ"אריזה"‪ ,‬עטיפה חיצונית‪.‬‬
‫מופעל‬
‫חיפש מילה לתאר בה את העטיפה של הבמבה‪ ,‬והמילה "אריזה" פשוט הייתה שם בסביבה‪ ,‬עם‬
‫משמעות לא לגמרי ברורה‪ .‬מה יותר פשוט מלסנג'ר אותה למשמעות קונקרטית ונדרשת הרבה‬
‫יותר?‬

‫לפעמים התהליך אפילו פשוט יותר‪ .‬השמטת מילים‪" :‬הציוד המשמש להגברת השמע‬
‫באירועים" הפך ל"ציוד הגברה" ומשם הדרך קצרה ל"ג'וני יביא את ההגברה"‪ .‬בדומה לכך‪,‬‬
‫לפעולות רבות יש תוצר – והתוצר מקבל את שמה של הפעולה‪ .‬כך אירע לחתימה‪ ,‬לרשימה‬
‫ולסיפור‪.‬‬

‫כל זה‪ ,‬מבלי להזכיר ששמות הפעולה עצמם‪ ,‬מעצם הזיקה העמוקה שיש להם לפעלים המקוריים‬
‫שלהם‪ ,‬נעשים בעלי משמעויות נוספות ככל שהפועל שלהם מרחיב את גבולותיו‪ .‬ביום שבו קיבל‬
‫הפועל "חפר" את המשמעות "דיבר לאין קץ על נושא מסוים למורת רוחה של הסביבה"‪ ,‬קיבלה‬
‫המילה "חפירה" את המשמעות "דיבור לאין קץ על נושא מסוים למורת רוחה של הסביבה"‪.‬‬
‫הזיקה הזאת קורה רק לשמות הפעולה‪ ,‬לא לשמות עצם אחרים מאותו שורש‪ .‬לצורך העניין‪ ,‬ככל‬
‫הידוע לי המילה "מחפרון" היא עדיין רק מחפרון‪ ,‬למרות שאולי יבוא יום והיא תקבל גם את‬
‫המשמעות של אדם שמרבה באופן קיצוני לדבר על נושאים מסוימים למורת רוחה של סביבתו‪.‬‬

‫מכל הסיבות הללו‪ ,‬ואולי מסיבות נוספות‪ ,‬שמות הפעולה הפכו לתמנונים רבי משמעויות‪ ,‬וחדרו‬
‫לחלקים נרחבים של העברית‪ .‬הם נעשו חיוניים לשפה העברית לא רק כשמות פעולה‪ ,‬אלא גם‬
‫כשמות עצם שונים לכל דבר ועניין ועל כך נתונה להם תודתנו העמוקה‪.‬‬

‫‪ESC‬‬ ‫סיכום ביניים‬

‫עד עתה עמדנו על מקורם של שמות הפעולה ועל ההיסטוריה שלהם‪ .‬גילינו ששמות הפעולה‬
‫נכנסו להילוך גבוה בימי חז"ל‪ ,‬ומאז מעמדם ותפוצתם רק נסקו והלכו‪ .‬הבננו את הצורך בהם‪:‬‬
‫עולם האפשרויות הבלתי מוגבלות של חשיבה וניסוח שנפתח בפנינו כשאנחנו מתייחסים‬
‫לפעלים כשמות עצם‪ ,‬הבונוס הנחמד של מילים נוחות לחריזה‪ ,‬וגם גיוס נרחב של שמות פעולה‬
‫לתפקידי שמות עצם במשרה מלאה עם התפתחות העברית החדשה‪.‬‬

‫כעת הגיע הזמן לדון בשימוש הנכון בשמות הפעולה בכתיבה שלנו‪ :‬האם‪ ,‬כמה‪ ,‬והיכן‪.‬‬

‫המלצות לשימוש נכון בשמות פעולה‬

‫מופעל על ידי‬
‫כלל האצבע בנוגע לשימוש בשמות פעולה בכתיבה הוא‪ :‬כמה שפחות‪ .‬השתמשו בשמות פעולה‬
‫רק כשבאמת צריך אותם‪ :‬כשאי אפשר לנסח את המשפט בלעדיהם‪ ,‬כשהשימוש בהם מבטא‬
‫ניואנס שרק הם מביעים‪ ,‬או כשהם פשוט עוזרים לנו לקצר‪.‬‬

‫בכל מקרה אחר‪ ,‬פעלים עדיפים – אפילו שמות פועל‪ .‬יש לכך יותר מסיבה אחת‪.‬‬

‫שמות פעולה כסמל סטטוס‪ :‬אל תשתפו איתם פעולה‬

‫בעברית בת זמננו לראשונה בהיסטוריה‪ ,‬נעשה השימוש בשמות הפעולה נפוץ יותר מדי‪ .‬דוברי‬
‫עברית רבים קלטו אינטואיטיבית שמדובר במשפחת מילים בעלת תחכום יחסי‪ ,‬והחלו‬
‫משתמשים בהם על כל צעד ושעל‪ ,‬כדי להפגין את חוכמתם‪ .‬התהליך דומה מאוד לשימוש הנרחב‬
‫שעושים רבים כיום במילים לועזיות‪ ,‬או – אם להיות מעט בוטה – לדרך שבה כלבים מסמנים‬
‫טריטוריה‪ .‬באופן תת מודע‪ ,‬אנשים מסוימים מנסים לשדר באמצעות שפתם את ההשתייכות‬
‫החברתית שלהם‪ ,‬ובכך מאותתים לזולתם מי הם ומביאים אותו לתהות האם הוא ראוי לשוחח‬
‫עימם‪.‬‬

‫בטבלה שלפניכם תוכלו לראות מספר משפטים בשפה המתחכמת‪ ,‬לעומת אותו תוכן עצמו‬
‫בשפה הרגילה‪ .‬שימו לב לתפקידם המכריע של שמות הפעולה בכל המשפטים‪.‬‬

‫שפה פשוטה‬ ‫שפה מתחכמת‬

‫‪ESC‬‬
 ‫כדאי להפחית את המיסים‪.‬‬ ‫הפחתת המיסים תהיה מבורכת‪.‬‬

‫לדעתי המדינה צריכה להגדיל את קצבאות‬

‫אני תומכת בהגדלת קצבאות הילדים‪.‬‬
‫הילדים‪.‬‬

‫המנכ"ל החדש הבטיח שכשהוא ינהיג את‬

‫הבטחת המנכ"ל החדש שתחת הנהגתו‬
‫החברה הוא יבדוק אם יש אפשרות לשלב‬
‫החברה תקיים בדיקת היתכנות לשילוב‬
‫נכים בצמרת ההנהלה‪ .‬הוא לא קיים את‬
‫שוויוני של נכים בצמרת ההנהלה‪ ,‬לא קויימה‪.‬‬
‫הבטחתו‪.‬‬
‫מופעל על ידי‬

‫בעברית בת ימינו‪ ,‬במיוחד זו המשפטית וזו האקדמית‪ ,‬שמות פעולה הפכו להיות בררת המחדל‪.‬‬
‫הם משמשים שם תחת כל עץ רענן‪ ,‬גם במקומות שאין בהם צורך‪ .‬גם אם ברור מן המשפט מיהו‬
‫מבצע הפעולה‪ ,‬הדובר המתוחכם יעדיף לנתק בין המבצע לפעולה‪ .‬אין בדבר שום תועלת‬
‫מבחינת המשמעות שהמשפטים מביעים‪ .‬משפטים אינם נעשים חכמים יותר בגלל שממירים את‬
‫הפעלים שבהם לשמות פעולה‪ .‬הרווח היחיד לדובר הוא תחושתו החמימה שהוא עושה בעברית‬
‫שימוש נאור ומלומד‪ ,‬ושמונים אחוז מן האוכלוסייה אינם בליגה שלו‪  .‬‬

‫ובכן רבותיי‪ ,‬האמת המרה היא כזאת‪ :‬שמות הפעולה אכן הופכים את הטקסטים שאתם מפיקים‬
‫למובנים פחות בקלות‪ ,‬אבל בכך זה מסתיים‪ .‬הם מובנים פחות בקלות‪ .‬זה הכול‪ .‬שום הערכה‪,‬‬
‫הערצה או אהדה לא מחכה לכם מעבר לפינה‪ .‬אם אתם רוצים להקשות על אנשים לפענח מה‬
‫שכתבתם‪ ,‬אתם בדרך הנכונה‪ .‬אם אתם רוצים שרק בני עלייה ייהנו מפירות חוכמתכם –‬
‫איחוליי‪ ,‬הצלחתם‪ .‬על רוב האוכלוסייה‪ ,‬שמות הפעולה אכן יפילו תרדמת עמוקה‪ .‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬אם חשוב לכם להנחיל את הידע שלכם הלאה‪ ,‬בערו את שמות הפעולה מן‬
‫הטקסטים שלכם כמו חמץ בערב פסח‪.‬‬

‫שמות הפעולה הם אולי סוג המילים המשמים ביותר שבנמצא‪ .‬כאשר ניתקנו את הפעולה מן‬
‫הזמן שבו היא התרחשה ומן הגוף שביצע אותה נותרנו עם לוגיקה מזוקקת של פעולות ביד‪ ,‬שיש‬
‫לה שימושים לא מעטים אבל למוח האנושי נדרש מאמץ כדי לפענח אותה‪ .‬עניין של שברירי‬
‫‪ESC‬‬
‫שנייה‪ ,‬אבל בעבודת המוח זה לא מעט‪ .‬שם פעולה אחד פה ואחד שם זה עוד בסדר‪ ,‬אבל כשעוד‬
‫ועוד שמות פעולה מצטברים‪ ,‬הטקסט נעשה מטושטש ולא ידידותי כלל‪.‬‬

‫שמות פעולה ככלי לסימום הקוראים‬

‫אחת הבעיות הספציפיות שמעוררים שמות פעולה נובעת מיתרונם הגדול‪.‬‬

‫שם הפעולה מאפשר לנו לדבר על הפעולה מבלי לציין במי אנו מתמקדים – במבצע הפעולה או‬
‫במקבל הפעולה‪ .‬זה משחרר אותנו‪ ,‬הכותבים ופותח עבורנו את האופציה לנסח משפטים עמומים‬
‫שאינם מתייחסים לאף אדם‪ .‬הפעולה במרכז‪.‬‬

‫מופעל על ידי‬
‫לפעמים נעשה בפיצ'ר הזה שימוש מכוון‪ ,‬שלא לומר זדוני‪ .‬דוגמה שאינה רחוקה מן המציאות‪:‬‬

‫כשההנהגה המדינית שרויה בעיצומו של תהליך שלום‪ ,‬פיגוע דקירה עשוי להעיב על המורל‬
‫הלאומי‪ .‬על כן‪ ,‬עיתון בעל דעות יוניות איתנות‪ ,‬עשוי לדווח על האירוע בעזרת שם פעולה‪.‬‬
‫במקום‪" :‬מחבל דקר נערה ליד הקניון"‪ ,‬הוא ידווח על "אירוע דקירה בקניון"‪ ,‬וישאיר למרפרפי‬
‫הכותרות את התהיות מי הדוקר‪ ,‬את מי דקר‪ ,‬ומאלו מניעים דקר‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬שימוש בשמות פעולה לצורכי טשטוש אינו נחלת צד פוליטי ספציפי‪ .‬לחברי כנסת מן הצד‬
‫הניצי של המפה הפוליטית קל יותר לתבוע "סיפוח של שטחי יהודה ושומרון" מאשר לומר חד‬
‫וחלק‪" :‬בואו נספח את יהודה ושומרון"‪ .‬בדומה לכך‪" ,‬מחר תתקיים שביתת בתי הספר" הוא‬
‫דיווח מעודן על פעילות תקיפה קצת יותר‪" :‬בתי הספר ישבתו מחר"‪.‬‬

‫שמות הפעולה מרככים איכשהו את המסר גם בהקשרים דרמטיים פחות‪ :‬הייתה לי התפרצות"‬
‫זה קצת יותר מנותק‪ ,‬קצת פחות לוקח אחריות‪ ,‬מאשר האמת הפשוטה "התפרצתי"‪ .‬תארו‬
‫לעצמכם שבווידוי של יום כיפור היינו אומרים במקום "אשמנו‪ ,‬בגדנו‪ ,‬גזלנו" כך‪" :‬הייתה לנו‬
‫אשמה‪ ,‬הייתה לנו בגידה‪ ,‬הייתה לנו גזילה"‪ .‬מסופקתני אם מניסוח המעקפים הזה היה יוצא‬
‫משהו‪.‬‬

‫שמות פעולה כמתכון לחוסר הבנה‬

‫עניין העמימות של שמות הפעולה מביא בכנפיו לא רק אפשרות לטשטש‪ ,‬אלא גם טעויות‬
‫בהבנה‪.‬‬
‫‪ESC‬‬
 ‫קחו‪ ,‬למשל‪ ,‬את המשפט הזה‪:‬‬
‫הפרת ההסכם פגעה בח"כ ברבורסקי באופן אנוש‪.‬‬

‫איך אתם מבינים את המשפט? האם ח"כ ברבורסקי היה הצד הנפגע בהסכם‪ ,‬זה שהבטיחו לו‬
‫משהו והפרו‪ ,‬ומכך הוא נפגע – או שמא ח"כ ברבורסקי הוא זה שהפר את ההסכם‪ ,‬ומעמדו‬
‫הציבורי נפגע מכך באופן אנוש? אמור לי מה הפרשנות שלך ואומר לך מי אתה‪ ,‬יכול להיות‪ ,‬אבל‬
‫זה אינו מצב תקין‪ .‬המשפט הזה משתמע לשתי פנים‪ ,‬ועל מנת להבין אותו נזדקק להקשר‪ .‬אבל‬
‫כותב טוב אינו משאיר את קוראו לרחמי ההקשר‪ .‬כותב טוב דואג שבכל רגע נתון הקורא יוכל‬
‫להתמצא בטקסט‪ .‬דו המשמעות של שמות פעולה היא מובנית והיא נחמדה בשביל חידודי לשון‬
‫אך לא לכתיבה יומיומית‪.‬‬
‫מופעל על ידי‬
‫אמת היא שבעיית הדו משמעות ניתנת לפתרון גם אם נותיר את שם הפעולה על כנו‪ .‬בסך הכול‪,‬‬
‫יש לשכלל את הניסוח‪:‬‬
‫אם כוונתכם שח"כ ברבורסקי הפר את ההסכם‪ ,‬כתבו‪:‬‬
‫"הפרת ההסכם בידי ח"כ ברבורסקי פגעה בו באופן אנוש"‪.‬‬
‫אם כוונתכם שההסכם עם ח"כ ברבורסקי הופר‪ ,‬כתבו‪:‬‬
‫"הפרת ההסכם שנעשה עם ח"כ ברבורסקי פגעה בו באופן אנוש"‪.‬‬

‫מה שנכון – עם כאלה ידידים‪ ,‬מי צריך אויבים‪ .‬אם ממילא מסגירים בסוף את מבצע הפעולה‪,‬‬
‫האם לא עדיף לכתוב כבר "ח"כ ברבורסקי נפגע באופן אנוש מכיוון שהפר את ההסכם"?…‬

‫המלצות קצרות לכותבים‬

‫‪ .1‬כשעומדת לפניכם ברירה‪ ,‬העדיפו שמות פועל על פני שמות פעולה‪ .‬טוב משניהם –‬
‫פועל אמיתי‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬עדיף משפט מורכב ובו מספר פעלים על פני משפט פשוט‬
‫הכולל שם פעולה‪.‬‬
‫‪ .2‬אם השתמשתם בשם פעולה‪ ,‬פקחו עין שהוא אינו גורם לדו משמעות‪ .‬אם כן‪ ,‬שפצו את‬
‫המשפט כך שדו המשמעות תיעלם‪.‬‬
‫‪ .3‬אל תתחבאו מאחורי שמלתו של כל שם פעולה מזדמן כדי לכתוב בעדינות באופן כללי‪.‬‬
‫השתמשו בטריק הזה רק כשאתם באמת מעוניינים להתחבא‪.‬‬
‫‪ .4‬אם אתם מעוניינים להדגיש את עצם הפעולה ולהסיר את הפוקוס מן האנשים שבסביבה‪,‬‬
‫שם פעולה הוא אפשרות מתקבלת על הדעת‪.‬‬
‫‪ESC‬‬
 ‫‪ ‬מה זה שם פעולה?‬

‫שם פעולה הוא שם עצם המציין פעולה‪ .‬למשל‪ ,‬שם הפעולה של הפועל "שלח" הוא‬
‫"שליחה"‪ ,‬כי מי ששולח מבצע פעולת שליחה‪.‬‬

‫‪ ‬איך מזהים בניין של שם פעולה?‬

‫‪ ‬איך מזהים שמות פעולה בתוך טקסט?‬

‫‪ ‬מה נדרש לדעת על שמות פעולה לבגרות?‬

‫מופעל על ידי‬ ‫‪ ‬כמה משקלי שמות פעולה יש?‬

‫‪ ‬למה יש שמות פעולה?‬

‫‪ ‬מתי נוצרו שמות הפעולה?‬

‫‪ ‬האם כדאי להשתמש בשמות פעולה בכתיבה?‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫יוחאי אורלן‬

‫‪ESC‬‬
 ‫מופעל על ידי‬

‫בניין קל = בניין פעל?! הסבר מקיף‬

‫מרץ ‪ /// 2023 ,20‬אין תגובות‬

‫מה זה בניין קל? התשובה הקצרה היא שזה כינוי נוסף לבניין פעל‪ .‬דוגמאות‪ָ :‬אַמר‪ָ ,‬סַגר‪ָ ,‬יַדע‪ָ ,‬חַשב ועוד כהנה וכהנה‪ .‬אם זה כל‬
‫מה שרציתם לדעת‪ ,‬אז‬

‫קרא עוד »‬

‫שם פועל ושם פעולה‪ :‬מה זה מה? טריק מדליק לזכור‬

‫דצמבר ‪ /// 2022 ,7‬אין תגובות‬

‫הנה טריק שעוסק בשני מושגים שהרבה תלמידים משתגעים מהם ויכול לספק לך ‪ 3‬נקודות בבגרות במתנה‪ ,‬כמעט בלי להתאמץ‬
‫(רק לקרוא את המאמר הזה ולתרגל‬

‫קרא עוד »‬

‫מציאת שם הפעולה של מילים קשות [נקבע‪ ,‬להשתמש‪ ,‬ללמוד‪ ,‬לשלם ועוד]‬

‫נובמבר ‪ /// 2022 ,4‬אין תגובות‬

‫בדרך כלל קל מציאת שם הפעולה של פעלים נתונים אינה קשה במיוחד‪ .‬מה שם הפעולה של לדבר? דיבור [כי מי שמדבר מבצע‬
‫פעולת דיבור]‪ .‬להדריך?‬

‫קרא עוד »‬

‫‪ESC‬‬
 ‫פעיל וסביל – תרגול ודפי עבודה בשפע‬
‫אוקטובר ‪ /// 2022 ,24‬אין תגובות‬

‫בנושא הפעיל והסביל תרגול הוא חשוב להטמעה – כמו בכל נושא דקדוקי אחר‪ .‬אבל זה נושא אינטואיטיבי למדי עבור רוב‬
‫התלמידים ולכן כיף לתרגל אותו‪.‬בדף‬

‫קרא עוד »‬

‫למה נבחר השורש פ‪-‬ע‪-‬ל לפרזנטור של שבעת הבניינים?‬

‫אוקטובר ‪ /// 2022 ,9‬אין תגובות‬

‫השורש פ‪-‬ע‪-‬ל עומד בבסיס שמותיהם של שבעת הבניינים מסיבה פשוטה‪ :‬משמעותו היא כללית יחסית‪ .‬המילה "לפעול"‬
‫כוללת לכאורה את כל הפעולות שבנמצא‪ .‬כמו כן‪ ,‬זהו‬

‫קרא עוד »‬

‫מופעל על ידי‬
‫שבעת הבניינים‪ :‬מה הם בכלל ולמה צריך כל כך הרבה?‬
‫אוקטובר ‪ /// 2022 ,9‬אין תגובות‬

‫כאשר אנחנו מדברים על תבניות – הן בעולם הפועל והן בעולם שם העצם – מדובר בעצם בקונסטרוקציה בעלת שלושה מרכיבים‪:‬‬
‫אותיות מוספיות‪ .‬תנועות‪ .‬דגשים‪ .‬לתוך‬

‫קרא עוד »‬

‫‪054-5498809‬‬ ‫‪‬‬
‫‪yochayo@gmil.com‬‬ ‫‪‬‬
‫מרחב עם‪ ,‬רמת הנגב‪ ,‬ישראל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לחצו כאן ונשוחח בוואצפ‬ ‫‪‬‬

‫קורסים דיגיטליים‬
‫קורס ניקוד עברי‬

‫קורס הכנה לבגרות בלשון‬

‫‪ESC‬‬ ‫שירותים‬
 ‫הוצאה לאור‬

‫עריכה לשונית וספרותית‬

‫כתיבת סיפורי חיים‬

‫עיצוב אמביגרמות ולטרינג‬

‫מאמרים אהובים‬
‫מי הם אנשי הגשם?‬

‫‪ 31‬אמצעים רטוריים‬

‫מהי מטפורה? פירוש ברור אש‬

‫‪ 4‬שיטות ללמד את ‪ 7‬הבניינים‬

‫מה ההבדל בין קמץ לפתח‬

‫מופעל על ידי‬ ‫‪ 7‬טיפים לברכת יומולדת טובה‬

‫‪ 10‬השלבים בהוצאת ספר לאור‬

‫‪ 126‬ביטויים עם המילה ראש‬

‫קטיגוריות‬
‫ברכות מקוריות‬

‫איך ללמד לשון בתיכון‬

‫כתיבת סיפורי חיים וביוגרפיות‬

‫למה התכוון המשורר‬

‫ביקורת ספרים‬

‫ביטויים וניבים בעברית‬

‫איך מרוויחים כסף מכתיבה‬

‫משחקי מילים‬

‫צרו אמביגרמה עכשיו! ‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫כל הזכויות שמורות ליוחאי אורלן‪                  © ‬‬

‫‪ESC‬‬